מאת: עמוס “קיפי” בורדוביץ
לקריאת החלק הראשון בסדרה: אינטראופרביליות וניוד מידע במערכות הבריאות
תעשיית הבריאות עושה צעדים גדולים לקראת יכולת השילוב של מערכות שונות ורבות, אך עדיין ישנם חסמים רבים להשגת אינטראופרביליות אמיתית לניוד מידע. היעדר הסטנדרטיזציה, המורכבות של מערכת הבריאות וחששות בנושאי הפרטיות ואבטחת המידע, תורמים כולם לקשיים בשיתוף נתוני שירותי הבריאות. כאן נדון באתגרים הקשורים לאינטראופרביליות בשירותי בריאות, נחקור כמה פתרונות אפשריים, ונבחן מה נעשה כעת כדי לשפר אינטראופרביליות. חלק 2 מתוך 3.
סדטנדרטיזציה
היעדר סטנדרטיזציה בפורמטים ובפרוטוקולים של נתונים: אחד האתגרים הקשים ביותר בפעילות הדדית של שירותי בריאות הוא היעדר סטנדרטיזציה בפורמטים ובפרוטוקולים של נתונים. מערכות בריאות שונות משתמשות בסטנדרטים שונים לייצוג ותקשורת נתונים, מה שמקשה על החלפת מידע. מערכות מסוימות, למשל, עשויות להשתמש בתקן HL7v2 להעברת הודעות, בעוד שאחרות עשויות להשתמש בתקן DICOM וכו’. הדבר עלול לגרום לאובדן נתונים או פירוש מוטעה כאשר נתונים מועברים בין מערכות.
המורכבות והפרגמנטציה של מערכות הבריאות מציבות אתגרים גם בפני אינטראופרביליות. ארגוני בריאות משתמשים לעתים קרובות במספר סוגים שונים של טכנולוגיה ומערכות, מה שמקשה על שילוב נתונים ממקורות שונים לתוך מערכת מאוחדת. בנוסף, הכמות העצומה של נתוני המטופלים שנאספו על ידי ספקי שירותי בריאות פירושה שייתכן שלא יהיו מספיק משאבים או מימון זמינים לניהול כמויות כה גדולות של נתונים ביעילות.
נתונים
המורכבות של נתונים בשירותי הבריאות היא אתגר משמעותי. המגוון והנפח של הנתונים שנוצרים בתעשיית הבריאות מקשים על עיבוד והבנה. נתונים קליניים, למשל, כוללים מידע מ-EHR, תוצאות מעבדה, מחקרי הדמיה, נתונים שנוצרו על ידי מטופלים ונתוני תביעות. נתונים אלה יכולים להגיע במגוון פורמטים, כולל נתונים מובנים, לא מובנים ומובנים למחצה, מה שמקשה על זיהוי נתונים רלוונטיים, חילוץ שלהם בצורה משמעותית ושילוב עם מקורות נתונים אחרים. יתרה מזאת, נתוני שירותי בריאות נמצאים לעתים קרובות בסילו, כאשר מחלקות וארגונים שונים מאחסנים ומנהלים נתונים בנפרד, מה שמקשה על השגת מבט מקיף על בריאותו של המטופל.
הנתונים במערכות הבריאות לרוב אינם שלמים, לא עקביים או לא מדויקים, מה שעלול להוביל לשגיאות ולאי דיוקים בעת החלפת מידע עם מערכות אחרות. לדוגמה, אם שמו של מטופל מאוית בצורה שונה במערכות שונות או אולי מערכת אחת תומכת באפסים מובילים והשניה לא, התאמת הרשומות ושילוב הנתונים עלולים להיות קשים. יתר על כן, נתונים חסרים או חלקיים עלולים לגרום לפערים ברישומי המטופלים, מה שמקשה על מתן טיפול מקיף.
אתגרים נוספים
חסמים משפטיים ורגולטוריים: חוקי פרטיות, תקנות אבטחה ודרישות משפטיות אחרות עלולים להקשות על שיתוף נתוני מטופלים בין מערכות. בארצות הברית, למשל, חוק הניידות והאחריות בביטוחי הבריאות (HIPAA) קובע קווים מנחים קפדניים כיצד ניתן לשתף ולהגן על מידע המטופל. אלה עלולים להקשות על מערכות לשתף נתונים בצורה התואמת את לשון החוק.
אילוצים טכניים: אילוצים טכניים מסוימים, כגון ארכיטקטורת מערכת יכולות סקאלאביליות, מגבילים מערכות מסוימות מהיכולת להשתלב אחת עם השנייה. שיתוף נתונים בין מערכות ישנות וחדשות יותר עשוי להיות מאתגר מכיוון, למשל, ייתכן שמערכות ישנות יותר לא יוכלו להתמודד עם הנפח או המורכבות של הנתונים שמערכות חדשות יותר יכולות. יתרה מזאת, ייתכן שלחלק מהמערכות אין את ממשקי תכנות יישומים (API) או אלמנטים טכנולוגיים אחרים הנדרשים לאינטראקציה עם מערכות אחרות.
לבסוף, יש להתחשב בנושאי הפרטיות והאבטחה בעת דיון על אינטראופרביליות. מכיוון שנתוני המטופלים הם רגישים באופיים, הבטחת פרוטוקולים נאותים להגנה על מידע זה חשובה ביותר בעת פיתוח מערכות להחלפת נתונים אלו בין ארגונים שונים. בעוד שסטנדרטים כמו HIPAA מספקים הגנה מסוימת למידע על המטופל, תקנים אלה יכולים להיות קשים לתפעול עבור ארגונים קטנים יותר עם פחות משאבים.
פתרונות אפשריים לבעיות אינטראופרביליות
תעשיית הבריאות מתמודדת עם אתגרים רבים בכל הנוגע לאינטראופרביליות. עם זאת, ישנם מספר פתרונות אפשריים שיכולים לעזור לטפל בבעיות אלו ולאפשר שיתוף נתונים ותקשורת בין מערכות שונות.
פיתוח מודל נתונים משותף: מודל נתונים משותף הוא הבסיס להשגת אינטראופרביליות בתחום הבריאות. מודל זה מאפשר למערכות שונות “להבין” זו את זו על ידי מתן שפה ומבנה משותפים שכל המערכות יכולות להשתמש בהן כדי לתקשר זו עם זו. על ידי פיתוח פורמט סטנדרטי להחלפת נתונים, קל יותר לארגוני שירותי בריאות שונים לשתף נתונים במהירות, מדויקת ומאובטחת.
שימוש בשירותי אינטרנט וממשקי API: שירותי אינטרנט הם יישומי תוכנה המאפשרים לשני מחשבים או יותר תוכניות לקיים אינטראקציה ברשת מבלי שיש להם גישה ישירה לקוד המקור או לבסיסי הנתונים של זה. ממשקי API מספקים גשר בין שתי מערכות בכך שהם מאפשרים להן להחליף הודעות בפורמטים שנקבעו מראש – יצירת דרך סטנדרטית של החלפת נתונים בין שני יישומים או מסדי נתונים שונים דרך האינטרנט מבלי לדרוש קלט ידני מהמשתמשים. שימוש בשירותי אינטרנט וממשקי API הם לעתים קרובות שלבים הכרחיים בעת שילוב מערכות שונות בפלטפורמה מאוחדת אחת.
שימוש ב-FHIR כבסיס לאינטראופרביליות: “משאבי תפעוליות בינית בתחום הבריאות” (FHIR) היא מסגרת קוד פתוח שתוכננה במיוחד עבור תעשיית הבריאות. הוא מספק עיצוב מודולרי פשוט, יכולת הרחבה ותמיכה קהילתית חזקה – מה שהופך אותו לבחירה אידיאלית להשגת אינטראופרביליות בתחום הבריאות. FHIR מכיל גם אמצעי אבטחה מובנים כגון הצפנה, חתימות דיגיטליות, מנגנוני בקרת גישה ומודלים של אימות מבוססי תפקידים, כך שמידע רגיש של המטופל נשאר מאובטח לאורך כל העברתו ממערכת אחת לאחרת. נרחיב על פתרון זה בחלק הבא, והאחרון, בסדרה זו.
לקריאת החלק השלישי והאחרון בסדרה: כיצד FHIR מחולל מהפכה באינטראופרביליות וניוד מידע
עקבו אחרינו בלינקדאין
