מאת: מירב מלכין
To read this in English, click here
לאחרונה, המונח FHIR (או פייר) עולה בכל פינה בדיונים במערכת הבריאות. אבל מה זה פייר בכלל? במאמר זה נסקור את הנושא בקווים כלליים.
העולם שלנו מקושר מאוד
הנתונים שלנו מועברים בין מערכות וארגונים רבים, לכאורה בצורה חלקה, ובתקווה ללא בעיות וטעויות או דליפות נתונים. בעוד זה נכון בתחומים רבים, במקרה אחד יש בעיה בולטת – שירותי בריאות. אף על פי שכל הנתונים הנאספים על ידי ארגוני הבריאות הם דיגיטליים, אין דרך סטנדרטית לשמור ולהעביר נתונים. זה עשוי להוביל לשורה של בעיות, אותן ננסה להדגים.
דמיינו את המקרה הבא: מטופלת (בואו נקרא לה לאה) עברה לפני חמש שנים ניתוח לב פתוח בבית החולים הקרוב לביתה. מתישהו בחמש השנים הללו, לאה עברה לעיר חדשה. ערב אחד, היא חשה כאבים בחזה ומובהלת לבית חולים חדש. על מנת לתת ללאה את הטיפול הטוב ביותר, על צוות בית החולים לדעת איזה הליך בוצע עליה חמש שנים קודם לכן. על כן, בית החולים מגיש בקשה לבית החולים הקודם לקבלת כל הרשומות הרפואיות הרלוונטיות. הבעיה היא שאין הסכמה בסיסית בין בתי החולים כיצד יש לשמור ולשתף את הנתונים – כל נתון נשמר קצת אחרת בבית החולים הקודם מהדרך שבה בית החולים החדש עושה זאת – מהאופן שבו המידע האישי מקודד ועד ליחידות של תרופות שניתנו. כעת על בית החולים החדש להקצות משאבים ולבזבז זמן בפענוח המידע. זה מאט את הזמן שייקח לקבל את המידע החיוני לטיפול בלאה, מה שעלול לעלות לה בחייה.
מה היה עד כה?
בעבר נעשו ניסיונות לתקנן את זרימת המידע בתחום הבריאות, כשהידוע ביותר הוא HL7® V2, תקן מבוסס מסרים, שהיה גמיש ניתן להתאמה אישית, אך חסר מאפיינים חשובים רבים שיאפשרו להפוך אותו אינטראופרבילי באמת (אינטראופרביליות, או “תפעוליות בינית”, היא היכולת של מערכות להחליף מידע ביניהן ולעשות שימוש במידע שהוחלף). הבעיה הגדולה ביותר של V2, מלבד הטכנולוגיה המיושנת, הייתה העובדה שכל שני ארגונים היו צריכים להסכים על סט “כללים” ספציפי לגבי אופן העברת הנתונים, כך שהיה קשה להשיג יכולת פעולה הדדית אמיתית ופתוחה.
עד שהגיע FHIR®, המתקנן את התבניות של הנתונים המוחלפים בין מגוון שלם של ארגונים, כך שלא משנה אילו מערכות יושבות מתחת למכסה המנוע, בין אם מדובר במערכת תיעוד רפואי אלקטרוני (EMR), מערכת קבלה-שחרור-העברה (ADT) או מסד נתונים, לעולם החיצון הכל נראה בדיוק אותו הדבר. כך מתאפשר אינטראופרביליות טובה יותר בין שני בתי החולים (וכל ארגון אחר), ונחסכים כספים, ולא פחות חשוב מכך, זמן.
לפיכך, FHIR יכול להקל על מערכת אקולוגית שלמה של העברת נתונים חלקה. הוא משיג זאת בעזרת יחידות מודולריות הידועות בשם “משאבים”. המשאבים נעים על כל המכלול: ממטופלים ומתרגלים ועד לארגונים, מכשור רפואי, תוכניות טיפול, פגישות ופיננסים; כל “צנרת” התרופות ואפילו נימוקים קליניים, טרמינולוגיות והסכמת המטופל. כל היבט והיבט של מערכת הרפואה יכול להיות מיוצג על ידי משאב FHIR, מה שמבדיל את FHIR מניסיונות קודמים לסטנדרטיזציה. פשוטו כמשמעו – FHIR מכסה הכל. ברגע שאתה הולך על FHIR, לחזור אחורה יעשה אותך פראייר! 😉
עוד על פייר
ניתן להשתמש ב-FHIR עבור כל סוגי המידע הרפואי: החל מרישומי מטופלים ומרפאים, דרך בקשות לתרופות ומרשמים; וכלה בארגונים רפואיים וקופות החולים. כל חוליה בשרשרת הבריאות מיוצגת ב-FHIR.
FHIR קפדני למדי אך גם ניתן להרחבה, ומאפשר לכל הרשומות לציית לכללים שנקבעו עבור הרשומה ובו בזמן, מעניק גמישות לכל צורכי הנתונים המיוחדים של כל ארגון בתהליך.
FHIR הוא קוד פתוח, מה שאומר שהכל ניתן לשיתוף ואין צורך “להמציא את הגלגל מחדש”. עובדה זו יוצרת קהילה גלובלית המוקדשת לשיפור מערכות הבריאות ברחבי העולם, לטובת המין האנושי.
בשנים הקרובות נראה את FHIR נכנס לתחומי בריאות רבים הנמצאים בצמיחה, כגון רפואה מותאמת אישית, אפליקציות בריאות והתקנים מחוברים. לצד ניהול מחלות, FHIR יעניק יתרונות רבים לניהול הבריאות באופן כללי, שכן האחרון מצריך קשר הדדי בין ספקים רבים, ארגונים, מכשירים ועוד, לטובת המטופל. ההתפתחויות הללו עם FHIR יעצימו את המטופלים בכך שיאפשרו להם גישה קלה יותר לנתונים שלהם וחוויה קלה יותר בכל מקום בעת התמודדות עם מערכות בריאות, תוך שהוא מקרב אותנו למערכות בריאות ללא נייר.
שיפור חוויית המטופל ואיכות הטיפול בו
לבסוף, אנו מגיעים אולי למסקנה החשובה ביותר: ככל ש- FHIR יהיה מוטמע ביותר ארגוני בריאות, כך ישתפרו ללא היכר חוויית המטופל ואיכות הטיפול בו.
במאה ה-21 אנחנו עדיין מוצאים עצמנו כמטופלים נאלצים להיות קלסר מהלך -“בלדר מסמכים”. טופס 17, הפניות, תוצאות בדיקות ומעבדות, אישורי תשלום ועוד – כל אלה עדיין, במקרים רבים, אינם עוברים בין ספקים, מכונים, בתי חולים ומרפאות ועל כן המטופל נאלץ לשאת ערימה של מסמכים ממקום למקום. ואוי ואבוי אם הגעתם לבדיקה ללא מסמך נחוץ.
בעולם מתוקן, מטופל מגיע לבדיקה וכל המסמכים הדרושים כבר נמצאים במחשב, אפילו אם המכון לא שייך לקופת החולים שלו. FHIR יעזור לנו לסיים, או לפחות לצמצם מאוד, את הצורך של המטופל להיות הגורם האחראי על איסוף וסחיבת המסמכים.
ומה לגבי איכות הטיפול? ובכן, זה כמעט מובן מאליו שככל שלרופאים המטפלים שלנו יהיה יותר מידע נגיש על המטופל, כך איכות הטיפול תשתפר. רופאים יוכלו לקבל החלטות מושכלות יותר, לרשום פחות תרופות או בדיקות לא נחוצות ולייעץ למטופלים שלהם בבטחון גדול יותר וכל זה בזמן קצר יותר. זמן הוא מצרך יקר וכשמתעסקים בבריאות, הוא יקר שבעתיים! מניעה תמיד יעילה יותר מטיפול, אך אם כבר נדרש טיפול, הוא כמעט תמיד יהיה יעיל יותר אם יגיע מוקדם יותר. אם יהיה פחות צורך בבדיקות יקרות (שיש לעיתים צורך להמתין חודשים ארוכים עבורם) נוכל לקבל טיפול מהיר יותר. ואם כבר נמצא את עצמינו מאושפזים – שיתוף יעיל יותר של מידע בין גופים רפואיים עשוי לקצר את משך האשפוז, מה שישפר לא רק את חוויית המטופל אלא גם יוריד את ההסתברות לסיבוכים הנובעים מאשפוז בבתי חולים.
בסופו של דבר, כשכל המידע מהמקורות השונים יהיה לפני הרופאים המטפלים, הסיכוי לאבחנה נכונה ומהירה יגדל משמעותית, ישפר גם הצלחת הטיפול ויעלה את סיכויי ההחלמה.
מדובר במצב win-win עבור המטופל, המטפל ומערכת הבריאות כולה.
